<h1>ספר החינוך מצוה ר"ג</h1>
<h2>דף צז.</h2>
שלא לגלות ערות אשה ובתה, שנאמר [ויקרא י"ח] ערות אשה ובתה לא תגלה, ובא הפירוש שאין החיוב אלא כגון שנשא האחת תחלה ואחר כן כשבא על השנייה הוא מתחייב, אבל אם לא נשא אחת מהן לא יתחייב עליהן, לפי שכתוב בהן לשון אישות וקיחה דמשמע על ידי נישואין, דהכי משמע לן לשון קיחה בכל מקום לשון נישואין, אבל חכמים גדרו גדר ואמרו שאם נאף אדם עם אשה אסור לישא בתה כל השבע נשים קרובותיה כל זמן שהזונה קיימת, מפני שהזונה באה לבקר אותן ולבו גס בה ושמא יבא לידי עבירה. ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן. ועובר עליה ושכב את אשה ובתה שניהם נשרפין, הוא ואותה ששכב אחרונה, שאין לראשונה חטא שהרי בהיתר נשאה, ואם בא על השנייה לאחר מיתת אשתו הראשונה הרי אלו בכרת, ואין בהן מיתת בית דין, שנאמר במקום אחר בסדר קדושים תהיו באש ישרפו אותו ואתהן, ופירש רבי אליעזר בסנהדרין [ס"ו ע"ב] באש ישרפו אותו ואחת מהן, דהיינו האחרונה, כמו שאמרנו. ודוקא כששתיהן קיימות שכן בא הפירוש, אבל כשאין שתיהן קיימות אין שם שריפה, אלא שהן בחיוב כרת במזיד, ובשוגג בחיוב חטאת קבועה. ורבי עקיבא מפרש שם אותו ושתיהן, וכגון שנשא השתים באיסור, והוא שנשא בת הבת ואחר כך נשא הבת ואמה. ושם מתברר פלוגתייהו במאי.
